מכתבי תודה



היי דליה

לפני שילדתי קראתי סיפורים על בנות שהתקשו להניק ונעזרו ביועצת וחשבתי לעצמי שזה לא הגיוני כי זו פעולה טבעית (אמא שלי הניקה את כולנו, את האחרון בינינו הניקה שנה ו- 8 חודשים, ואז מן הסתם לא היו יועצות הנקה...).
יצאתי מביה"ח עם פטמות פצועות מדממות, עם גודש ויכולתי להניק רק עם פטמות סיליקון, כולם מסביבי חוץ מאמא שלי אמרו לי "מה את שוברת את הראש?! תתני כבר בקבוק וזהו"... 
כשהתקשרתי אלייך באת אלי הביתה בערב יום כיפור ונשארה אצלי 3 שעות, ממש עד שעה לפני כניסת החג, השאלת לי משאבה ליתר בטחון ומאז נתקלתי בעוד אי אילו בעיות- זרימה חזקה, התינוקת שאלרגית לחלב (עד שקלטנו את זה בכלל...) ועוד, ואת היית זמינה טלפונית תמיד, בכל שעה ובכל יום ופשוט עודדת אותי ברגעים שלא הייתי רחוקה מלוותר, ואת יודעת שזה היה החלום שלי, להניק.
אז אם אי פעם חשבתי שזהו מקצוע "מיותר" או משהו כזה- החוויה שלי הוכיחה לי אחרת. כיום, מפעולה שהייתה חוויה מתסכלת עבורי ועבור הילדה, זה הפך למשהו מהנה שאין תחליף להרגשה הזאת שהתינוקת "משחקת" עם הציצי, מתנתקת ואז מחייכת, אין, זה שווה הכל...

ואני מצטערת אם אני נשמעת פרסומת ליועצות הנקה, זו לא הכוונה, הצלת לי את ההנקה ואני באמת מתכוונת לכל מילה שאמרתי. אם בזכות התגובה הזאת הצלחתי לגרום למישהי אחת להצטייד בטלפון של יועצת הנקה טובה לפני שהיא הולכת ללדת- אני עשיתי את שלי...

שוב תודה
הגר
 


לדליה היקרה,
אני רוצה להודות לך על השיחות טלפון שלנו,
שבהן את כל-כך עוזרת לי,ובעיקר נותנת לי להרגיש שאני לא לבד!
תודה על הסבלנות,העצות,והתמיכה!

יפעת

אמהות שהשתתפו במפגשי אמהות כתבו לי: